#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב.: 1 ביצה שנולדה ביו&quot;ט האם מותרת באכילה ומדוע?	"ב""ש אומרים תאכל וב""ה אמרים לא תאכל.<p dir=""rtl"">רב נחמן: הכי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים, ומאן דאית ליה מוקצה אית ליה נולד ומאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד ונחלקו האם נולד אסור. [אבל תרנגולת העומדת לאכילה ודאי מותר שזה אוכלא דאיפרת.] קשה עליו למה לא חלקו בביצה ובתרנגולת.</p><p dir=""rtl"">רבה: הכי בתרנגולת העומדת לאכילה, וכל ביצה שנולדת היום נגמרת מאתמול, וכיון דבעינן שחול יכין ליו""ט ושבת, ולא יו""ט לשבת או שבת ליו""ט דכתיב ""והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו"" הביצה אסורה וגזרו כל יו""ט ושבת משום יו""ט שאחר השבת. שאר האמרואים לית להו הכנה דרבה.</p><p dir=""rtl"">רב יוסף: גזירה משום פירות הנושרים וכולה חדא גזירה היא [ולא פ' משום משקים שזבו, שביצה היא אוכל כפרי].</p><p dir=""rtl"">ר' יצחק וכן הסכים ר' יוחנן: גזירה משום משקים שזבו, וכולה חדא גזירה כנ""ל [ולא אמר משום פירות הנושרים שדומה יותר למשקין ששניהם בלועים].</p>"	ביצה ב.:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב.: 2 מה דעת ב&quot;ש וב&quot;ה גבי מוקצה בשבת וביו&quot;ט וכיצד סתם רבי במשנה?	"גבי שבת שנינו ב""ש אומרים מעבירים מלפני השולחן עצמות וקליפים וב""ה נוטל את הטבלא כולה ומנערה ואמר רב נחמן היפוך ב""ש לחומרא וב""ה לקולא, ואילו גבי יו""ט ביאר רב נחמן ב""ש מתירים ביצה שנולדה ביו""ט דלית להו מקוצה ונולד, וב""ה אוסרים. וביאר כיון שבשבת סתמה משנתנו מחתכין את הנבלה לפני הכלבים כר""ש הכי מוקים את ב""ה, ואילו גבי יו""ט כיון שהוא קל ויבואו לזלזל בו סתם רבי כר""י 'אין מבקעים עצים מן הקורות ומן הקורה שנשברה ביו""ט' נקט דעת ב""ה לחומרא.<p dir=""rtl"">(כן הוא לדעת רב נחמן שביאר הסוגיא משום מוקצה, אמנם בגמרא הוקשה עליו ויש שביארו בדרכים שונות, וע' בסוגיא סוף שבת קנו: שס""ל דאין חילוק בין יו""ט לשבת. &lt;בשו""ע נקט כדעת ר""נ שאסר מוקצה ביו""ט והרמ""א בפשטות נקט להתיר&gt;)</p>"	ביצה ב.:		ראשון
